תוכן

טז) וענין בירור זה, תלוי במחשבה עילאה, שהוא אבא, כמ"ש פ' פקודי, במחשבה אתברירו כולהו, כי הלא יסוד אבא, הוא מוציא טיפת המוחין לצייר ממנו הולד, והאב הוא המברר במוחין שלו הנקרא מחשבה, ומברר הטוב, ושדי להו בפומא דאמא, והוא נותן באימא, והיא מתעברת ממנו, ואח"כ בהיותן במעי אמא עילאה, כל אותן החדשים הוא מתברר יותר. ומזה תבין הטעם, איך הוא סוד העיבור, שיכנוס הז"א תוך מעוי דאמא. והענין כי באמא אין חיצונים נוגעים בה כלל, ואין להם שום אחיזה כלל, וא"כ בהיות הז"א שם, אתברר מעט מעט, והקלי' נפרדין ממנו.